וידוי: הצבע הזה הוא הסוד הכי גדול שלי

מה הצבע הכי חשוב בכל ציור? התשובה היא... לבן. כן, אני יודע מה אתם חושבים: "לבן? זה אפילו לא צבע, זה דף חלק!". אבל חכו רגע, תנו לי להסביר למה הלבן הוא הקסם האמיתי של כל יצירה.

בואו נעשה ניסוי קטן:

תסתכלו רגע מסביב ותחפשו משהו לבן. זה קל, נכון? קיר, דף, חולצה, הכוס של הקפה. עכשיו, תתבוננו על זה שוב, אבל הפעם באמת. כמה מזה הוא באמת "לבן טהור"? לא אפור בגלל הצל, לא צהבהב בגלל המנורה... פשוט לבן נקי.

כנראה התשובה היא שכמעט כלום. לבן טהור הוא מחזה נדיר מאוד בטבע, אלא אם כן אתם מחזיקים משהו מבריק במקום מואר. וזה בדיוק הקסם שעוזר לי לגרום לציור להיראות מציאותי.

כשמבינים את זה, פתאום קולטים את העוצמה של הצבע הלבן באמנות. נגיעה קטנה, כמעט בלתי נראית של לבן בתוך אישון של עין – ופתאום היא נראית בוהקת ומלאת חיים. נגיעה של לבן על קשקשים של נחש – והוא פתאום נראה לח, מבריק וכמעט חי.

זה הדבר שאני הכי אוהב בעולם: להבין איך העולם שלנו נראה באמת, לפרטי פרטים, ומתוך ההבנה הזו להצליח "לעבוד" על העיניים שלנו. אני משתמש בלבן כדי לגרום למוח לחשוב שהוא רואה אור, רטיבות או עומק.

קבלו טיפ של מקצוענים: איך לזהות צייר שיודע את העבודה?

רוצים לדעת אם האמן שמולכם באמת שולט במיומנויות הבסיסיות? תסתכלו איך הוא מצייר משהו לבן.

קחו למשל חולצה לבנה. צייר מתחיל ינסה לצבוע אותה בלבן, כי זה שהמוח אומר "חולצה לבנה". צייר מיומן יבין שהחולצה היא בעיקר אפורה ואולי קצת שחורה אבל כנראה בכלל לא לבנה.