מה הצבע הכי חשוב בכל ציור? התשובה היא... לבן. כן, אני יודע מה אתם חושבים: "לבן? זה אפילו לא צבע, זה דף חלק!". אבל חכו רגע, תנו לי להסביר למה הלבן הוא הקסם האמיתי של כל יצירה. בואו נעשה ניסוי קטן: תסתכלו רגע מסביב ותחפשו משהו לבן. זה קל, נכון? קיר, דף, חולצה, הכוס של הקפה. עכשיו, תתבוננו על זה שוב, אבל הפעם באמת. כמה מזה הוא באמת "לבן טהור"? לא אפור בגלל הצל, לא צהבהב בגלל המנורה... פשוט לבן נקי. כנראה התשובה היא שכמעט כלום. לבן טהור הוא מחזה נדיר מאוד בטבע, אלא אם כן אתם מחזי

מזל טוב! עשיתם את הצעד ורכשתם יצירה חדשה. אתם כבר מדמיינים איך היא תשדרג את החלל, איך האורחים יעצרו להתפעל ואיך היא תעשה לכם טוב על הלב בכל פעם שתעברו לידה. אז בואו נפתור שתי בעיות טכניות שחייבים לטפל עליהן עכשיו, המסגור והתלייה. אל דאגה, זה פשוט יותר ממה שזה נראה. הנה המדריך המקוצר שיעשה לכם סדר: 1. המסגרת מסגרת היא הרבה יותר מ"עץ מסביב לתמונה". היא הגשר שמחבר בין היצירה לבין הקיר שלכם. בבחירת מסגרת יש שני שיקולים מרכזיים: הראשון, ההתאמה ליצירה: המסגרת צריכה "להרים" ליצירה,

דמיינו את הסיטואציה הבאה: מעריץ מושבע של פוקימון נכנס לחנות צעצועים. הוא שם 30 שקלים על הדלפק וקונה חבילת קלפים סגורה. יש לו מטרה אחת, להשלים את האלבום שלו. הוא אמנם שמע שמועות על קלפים ששווים הון, אבל זה לא מה שמניע אותו. הוא פשוט רוצה את הקלפים שחסרים לו. בדרך הביתה הסקרנות מנצחת אותו. הוא קורע את העטיפה, מעביר בזריזות קלף אחרי קלף, ופתאום המבט שלו קופא. מתוך החבילה מציץ אליו קלף של פיקאצ'ו בעיצוב קצת אחר. משהו בזיכרון שלו מצלצל שזה קלף מיוחד. הוא מתלבט אם לבדוק, ובסוף נכנס

כולנו מכירים את הרגע הזה: אנחנו עומדים במוזיאון או גוללים בפיד, רואים יצירה שנראית כמו כמה קווים אקראיים, ומגלים שהיא נמכרה במחיר של דירת יוקרה בתל אביב. האינסטינקט הראשוני (שיש לו מקום של כבוד ואין להתעלם ממנו) הוא לזלזל, "ה ילד שלי מצייר ככה". אבל כדי להבין את הכלכלה המשוגעת הזו, אנחנו צריכים להסתכל רגע למקום לא צפוי: עולם הפוקימון. הסוד של פיקאצ'ו: קלפי פוקימון נמכרים היום בטווח מחירים הזוי - החל משקלים בודדים בקיוסק ועד מיליוני דולרים לקלף נדיר במכירה פומבית. למה הפער הזה